<h1>ראב"ן שו"ת סימן ע"א</h1>
<h2>דף ט.</h2>
אמר אביי ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות, שכתב בפירוש בשטר שלא באחריות מכרה דאי לא כתב בפירוש אמרינן טעות הסופר הוא שלא נכתב, ויצאו עליה עסיקין מיד בשעת מכירה, אם כששמע שמעון הערער אמר איני רוצה ליזקק לה ולקנותה מפני הערער טענתו טענה ויכול לחזור, דטעם דקונה שלא באחריות דהוי קנייה משום דעביד אינש דזבין ארעא ליומיה שתהא שפה בידו אפילו יום אחד והא ליכא, אבל אם לא חש שמעון לערער וירד ונזקק לשדה אפילו זיקוק מעט כגון שדש אמצרי לידע מה צריכה אינו יכול לחזור אע"פ שלא שפה בידו כלל בלא ערער דא"ל ראובן כיון ששמעת ולא חששת לערער וירדת לשדה נתרצית בכך, וחיתא דקטרי וכו', כלומר נתרצית לקנות השדה בעירעורו ולא מצית למיהדר דיצאת מכלל זביני ארעא שפויי ליומיה וקבילת עליך הערער, אפילו באחריות נמי ויצאו עסיקין מיד ולא חשש שמעון לערער וירד לה אין יכול לחזור ולומר אין רצוני בקרקע שיש עליו ערער, דא"ל ראובן סברת וקיבלת הערער כשירדת לה, ואי משום אחריות, כשיטרפה ממך אחוי טרפך שבדין טרפוה ואשלם לך עד שלא החזיק בה.
